מכון צומת דרכים https://crossway.co.il/ המרכז הישראלי לאבחון ואימון Fri, 13 Feb 2026 09:02:23 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9.1 https://crossway.co.il/wp-content/uploads/2024/02/הכוונה-מקצועית.png מכון צומת דרכים https://crossway.co.il/ 32 32 הרובוט שבלב: למה דווקא עכשיו אתם מרגישים שאתם "לא מספיק"? https://crossway.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%95%d7%98-%d7%a9%d7%91%d7%9c%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%93%d7%95%d7%95%d7%a7%d7%90-%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%95-%d7%90%d7%aa%d7%9d-%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%99/ Fri, 13 Feb 2026 09:02:23 +0000 https://crossway.co.il/?p=2097 הרובוט שבלב: למה דווקא עכשיו אתם מרגישים שאתם "לא מספיק"? מכירים את הרגע הזה שבו אתם פותחים את ה-LinkedIn, או עוברים על דרישות משרה חדשה, ופתאום משהו בבטן מתכווץ? מצד אחד, יש לכם ניסיון, יש לכם תארים, עברתם כברת דרך. מצד שני, אתם קוראים על כלי AI חדשים, על אוטומציות, על עולם שמשתנה בקצב של רכבת קליע, ולוחשת לכם המחשבה המציקה הזו: "אולי אני כבר לא רלוונטי? אולי בקרוב יגלו שאני סתם מעמיד פנים?". ברוכים הבאים לעידן "תסמונת המתחזה 2.0". פעם, כדי להרגיש בטוחים בעבודה, היינו צריכים "לדעת את החומר". היום, החומר משתנה כל שבועיים. התחושה הזו, שכולם מסביב כבר שולטים ב-Prompt Engineering בזמן שאתם עוד מנסים להבין איך לגרום ל-ChatGPT לא להמציא עובדות, היא טבעית לגמרי. אבל היא גם מטעה. במכון "צומת דרכים", אנחנו פוגשים כל יום אנשים מוכשרים להפליא שנמצאים בדיוק בצומת הזו. הם לא צריכים עוד קורס טכנולוגי (למרות שזה תמיד נחמד), הם צריכים רגע של שקט כדי להבין מהו הערך האנושי הייחודי שלהם. זה שלאף אלגוריתם אין סיכוי להחליף. ה-AI יכול לכתוב קוד, אבל הוא לא יכול לנהל קונפליקט בין שני קולגות בארוחת צהרים. הוא יכול לעצב מצגת, אבל הוא לא יכול להרגיש את הלקוח בחדר ולהבין שמשהו בטון הדיבור שלו השתנה. הוא יכול לסכם פגישה, אבל הוא לא יכול להביא את הניצוץ של האינטואיציה שבניתם ב-15 שנות קריירה. הסוד להתמודדות עם עולם התעסוקה המשתנה הוא לא לנסות להיות רובוטים טובים יותר. הסוד הוא להיות אנושיים יותר. כשאנחנו בונים קורות חיים היום, אנחנו כבר לא רק מפרטים רשימת מכולת של תפקידים. אנחנו מחפשים את ה-Storytelling. את היכולת להראות גמישות מחשבתית, למידה עצמית ואמפתיה. אם אתם מרגישים שאיבדתם מעט מהביטחון המקצועי שלכם, או שאתם שוקלים הסבה וחוששים ש"הרכבת כבר עזבה את התחנה" – תנשמו. השינוי הזה הוא לא איום, הוא הזמנה. הזמנה לזקק את מה שאתם באמת טובים בו. לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שיסתכל על מפת הדרכים שלכם מהצד, יעזור לכם לנער את האבק מהכישורים שכבר יש לכם, ויראה לכם איך הם משתלבים בדיוק בתוך הפאזל החדש הזה. מה שצריך זה למצוא את הנתיב האישי שלכם בתוך כל הרעש הטכנולוגי. להבין את הפוטנציאל שטמון בכל אחד ואחת מאיתנו, גם כשהוא קצת מסתתר מאחורי מסך של סימני שאלה.

הפוסט הרובוט שבלב: למה דווקא עכשיו אתם מרגישים שאתם "לא מספיק"? הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> הרובוט שבלב: למה דווקא עכשיו אתם מרגישים שאתם "לא מספיק"?

מכירים את הרגע הזה שבו אתם פותחים את ה-LinkedIn, או עוברים על דרישות משרה חדשה, ופתאום משהו בבטן מתכווץ?

מצד אחד, יש לכם ניסיון, יש לכם תארים, עברתם כברת דרך. מצד שני, אתם קוראים על כלי AI חדשים, על אוטומציות, על עולם שמשתנה בקצב של רכבת קליע, ולוחשת לכם המחשבה המציקה הזו: "אולי אני כבר לא רלוונטי? אולי בקרוב יגלו שאני סתם מעמיד פנים?".

ברוכים הבאים לעידן "תסמונת המתחזה 2.0".

פעם, כדי להרגיש בטוחים בעבודה, היינו צריכים "לדעת את החומר". היום, החומר משתנה כל שבועיים. התחושה הזו, שכולם מסביב כבר שולטים ב-Prompt Engineering בזמן שאתם עוד מנסים להבין איך לגרום ל-ChatGPT לא להמציא עובדות, היא טבעית לגמרי. אבל היא גם מטעה.

במכון "צומת דרכים", אנחנו פוגשים כל יום אנשים מוכשרים להפליא שנמצאים בדיוק בצומת הזו. הם לא צריכים עוד קורס טכנולוגי (למרות שזה תמיד נחמד), הם צריכים רגע של שקט כדי להבין מהו הערך האנושי הייחודי שלהם. זה שלאף אלגוריתם אין סיכוי להחליף.

ה-AI יכול לכתוב קוד, אבל הוא לא יכול לנהל קונפליקט בין שני קולגות בארוחת צהרים.

הוא יכול לעצב מצגת, אבל הוא לא יכול להרגיש את הלקוח בחדר ולהבין שמשהו בטון הדיבור שלו השתנה.

הוא יכול לסכם פגישה, אבל הוא לא יכול להביא את הניצוץ של האינטואיציה שבניתם ב-15 שנות קריירה.

הסוד להתמודדות עם עולם התעסוקה המשתנה הוא לא לנסות להיות רובוטים טובים יותר. הסוד הוא להיות אנושיים יותר. כשאנחנו בונים קורות חיים היום, אנחנו כבר לא רק מפרטים רשימת מכולת של תפקידים. אנחנו מחפשים את ה-Storytelling. את היכולת להראות גמישות מחשבתית, למידה עצמית ואמפתיה.

אם אתם מרגישים שאיבדתם מעט מהביטחון המקצועי שלכם, או שאתם שוקלים הסבה וחוששים ש"הרכבת כבר עזבה את התחנה" – תנשמו.

השינוי הזה הוא לא איום, הוא הזמנה. הזמנה לזקק את מה שאתם באמת טובים בו. לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שיסתכל על מפת הדרכים שלכם מהצד, יעזור לכם לנער את האבק מהכישורים שכבר יש לכם, ויראה לכם איך הם משתלבים בדיוק בתוך הפאזל החדש הזה.

מה שצריך זה למצוא את הנתיב האישי שלכם בתוך כל הרעש הטכנולוגי. להבין את הפוטנציאל שטמון בכל אחד ואחת מאיתנו, גם כשהוא קצת מסתתר מאחורי מסך של סימני שאלה.

הפוסט הרובוט שבלב: למה דווקא עכשיו אתם מרגישים שאתם "לא מספיק"? הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> למה ב-2026 הכישרון הכי חשוב שלכם הוא בכלל לא מקצועי? https://crossway.co.il/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%91-2026-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%91%d7%9b%d7%9c%d7%9c-%d7%9c%d7%90/ Fri, 13 Feb 2026 08:57:28 +0000 https://crossway.co.il/?p=2094 בין ה"מה" ל"מי": למה ב-2026 הכישרון הכי חשוב שלכם הוא בכלל לא מקצועי? דמיינו רגע את הסיטואציה הבאה: אתם יושבים מול המחשב, כותבים קורות חיים. אתם מנסים לדחוס לתוך דף אחד את כל ה"מה" שלכם – מה למדתם, מה עשיתם, באיזו תוכנה אתם שולטים ואיזה תואר תלוי לכם על הקיר. בצד השני של המסך, יושב אלגוריתם (או מגייסת עייפה) שמחפשים בדיוק את אותן מילות מפתח. בעולם הישן, זה עבד מצוין. הייתם הופכים ל"מומחי אקסל" או "מנהלי שיווק" והגדרת התפקיד הייתה הבית שלכם לעשרים השנים הבאות. אבל אז הגיע ה-AI, והכללים השתנו. פתאום, ה"מה" שלכם – הידע הטכני, היכולת לסכם נתונים או לכתוב קוד בסיסי – הפך למשהו שמכונה יכולה לעשות בשתי שניות, ובדרך כלל גם יותר טוב. אז מה נשאר לנו? למה שמישהו בכלל יעסיק בן אנוש כשיש אינטליגנציה מלאכותית זמינה 24/7? כאן נכנס הסוד הגדול של עולם התעסוקה החדש, זה שאנחנו רואים יום-יום במכון "צומת דרכים". התשובה היא לא ב"מה", אלא ב"מי". בעידן שבו הכלים משתנים כל חצי שנה, המעסיקים כבר לא מחפשים רק "ידע". הם מחפשים "מהות". הם מחפשים את אותן איכויות אנושיות ששום בוט לא יכול לשכפל (עדיין): את היכולת לחבר בין עולמות, את האינטואיציה שמרגישה שמשהו במיזם לא "יושב" נכון, את היכולת להוביל אנשים מתוך אמפתיה, ואת היצירתיות שנובעת מניסיון חיים ומכאב לב, לא מסטטיסטיקה של מילים. הכאב הכי גדול שאנחנו פוגשים היום הוא הבלבול. אנשים מרגישים שהקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים. "אם ה-AI כותב תוכן, מה אני אעשה כקופירייטר?" "אם המחשב מאבחן מחלות, מה הטעם ללמוד רפואה?". התחושה היא של מרוץ נגד מכונה שאי אפשר לנצח בה. אבל האמת היא אחרת לגמרי. ה-AI הוא לא המתחרה שלכם, הוא המראה שלכם. הוא מכריח אתכם לחזור לבסיס – לגלות מה באמת מייחד אתכם. מהו ה-DNA התעסוקתי שלכם? האם אתם האנשים שיודעים לעשות סדר בכאוס? אולי אתם אלו שיודעים להפוך רעיון מופשט למוצר מוחשי? או אלו שיש להם את ה"מגע" האנושי שגורם ללקוח להרגיש בבית? המטרה היא להבין לא רק "מה כדאי לי ללמוד", אלא "מי אני בעולם שמשתנה". כשאדם מבין את הערך הייחודי שלו, את ה"סופר-פאוור" האנושי שלו, הפחד מהטכנולוגיה נעלם. במקומו מגיע ביטחון. פתאום, ה-AI הופך לכלי עבודה, לעוזר אישי, למשהו שמשחרר אתכם מהעבודה הסיזיפית כדי שתוכלו לעשות את מה שרק אתם יכולים לעשות. העולם החדש לא מחפש רובוטים אנושיים. הוא מחפש בני אדם שמביאים את כל כולם לשולחן. אז בפעם הבאה שאתם מעדכנים את קורות החיים, תשאלו את עצמכם: מה הדבר שאני מביא איתי, ששום אלגוריתם לא יוכל לכתוב במקומי? אנחנו כאן כדי לעזור לכם למצוא את התשובה הזו. כי בסוף, הקריירה שלכם היא לא רק הדרך להתפרנס – היא הדרך שלכם להשאיר חותם בעולם.

הפוסט למה ב-2026 הכישרון הכי חשוב שלכם הוא בכלל לא מקצועי? הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> בין ה"מה" ל"מי": למה ב-2026 הכישרון הכי חשוב שלכם הוא בכלל לא מקצועי?

דמיינו רגע את הסיטואציה הבאה:

אתם יושבים מול המחשב, כותבים קורות חיים. אתם מנסים לדחוס לתוך דף אחד את כל ה"מה" שלכם – מה למדתם, מה עשיתם, באיזו תוכנה אתם שולטים ואיזה תואר תלוי לכם על הקיר. בצד השני של המסך, יושב אלגוריתם (או מגייסת עייפה) שמחפשים בדיוק את אותן מילות מפתח.

בעולם הישן, זה עבד מצוין. הייתם הופכים ל"מומחי אקסל" או "מנהלי שיווק" והגדרת התפקיד הייתה הבית שלכם לעשרים השנים הבאות.

אבל אז הגיע ה-AI, והכללים השתנו.

פתאום, ה"מה" שלכם – הידע הטכני, היכולת לסכם נתונים או לכתוב קוד בסיסי – הפך למשהו שמכונה יכולה לעשות בשתי שניות, ובדרך כלל גם יותר טוב.

אז מה נשאר לנו? למה שמישהו בכלל יעסיק בן אנוש כשיש אינטליגנציה מלאכותית זמינה 24/7?

כאן נכנס הסוד הגדול של עולם התעסוקה החדש, זה שאנחנו רואים יום-יום במכון "צומת דרכים". התשובה היא לא ב"מה", אלא ב"מי".

בעידן שבו הכלים משתנים כל חצי שנה, המעסיקים כבר לא מחפשים רק "ידע". הם מחפשים "מהות". הם מחפשים את אותן איכויות אנושיות ששום בוט לא יכול לשכפל (עדיין): את היכולת לחבר בין עולמות, את האינטואיציה שמרגישה שמשהו במיזם לא "יושב" נכון, את היכולת להוביל אנשים מתוך אמפתיה, ואת היצירתיות שנובעת מניסיון חיים ומכאב לב, לא מסטטיסטיקה של מילים.

הכאב הכי גדול שאנחנו פוגשים היום הוא הבלבול.

אנשים מרגישים שהקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים.

"אם ה-AI כותב תוכן, מה אני אעשה כקופירייטר?"

"אם המחשב מאבחן מחלות, מה הטעם ללמוד רפואה?".

התחושה היא של מרוץ נגד מכונה שאי אפשר לנצח בה.

אבל האמת היא אחרת לגמרי.

ה-AI הוא לא המתחרה שלכם, הוא המראה שלכם.

הוא מכריח אתכם לחזור לבסיס – לגלות מה באמת מייחד אתכם. מהו ה-DNA התעסוקתי שלכם?

האם אתם האנשים שיודעים לעשות סדר בכאוס?

אולי אתם אלו שיודעים להפוך רעיון מופשט למוצר מוחשי?

או אלו שיש להם את ה"מגע" האנושי שגורם ללקוח להרגיש בבית?

המטרה היא להבין לא רק "מה כדאי לי ללמוד", אלא "מי אני בעולם שמשתנה".

כשאדם מבין את הערך הייחודי שלו, את ה"סופר-פאוור" האנושי שלו, הפחד מהטכנולוגיה נעלם. במקומו מגיע ביטחון.

פתאום, ה-AI הופך לכלי עבודה, לעוזר אישי, למשהו שמשחרר אתכם מהעבודה הסיזיפית כדי שתוכלו לעשות את מה שרק אתם יכולים לעשות.

העולם החדש לא מחפש רובוטים אנושיים. הוא מחפש בני אדם שמביאים את כל כולם לשולחן.

אז בפעם הבאה שאתם מעדכנים את קורות החיים, תשאלו את עצמכם: מה הדבר שאני מביא איתי, ששום אלגוריתם לא יוכל לכתוב במקומי?

אנחנו כאן כדי לעזור לכם למצוא את התשובה הזו.

כי בסוף, הקריירה שלכם היא לא רק הדרך להתפרנס – היא הדרך שלכם להשאיר חותם בעולם.

הפוסט למה ב-2026 הכישרון הכי חשוב שלכם הוא בכלל לא מקצועי? הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> כשקורות החיים שלך פוגשים את העתיד: האם אתם עדיין מדברים ב"שפת האתמול"? https://crossway.co.il/%d7%9b%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%9a-%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90/ Fri, 13 Feb 2026 08:39:51 +0000 https://crossway.co.il/?p=2088 כשקורות החיים שלך פוגשים את העתיד: האם אתם עדיין מדברים ב"שפת האתמול"? תעצמו עיניים לרגע ותחשבו על קורות החיים שלכם. הם שם, בקובץ ה-PDF ששמור בתיקייה "עבודה 2024 final סופי באמת". הם מספרים איפה למדתם, איפה עבדתם, ואולי אפילו מציינים שאתם "בעלי יחסי אנוש מעולים" ו"שליטה מלאה באופיס". אבל הנה האמת המעט מטלטלת: בעולם שבו ה-AI כבר לא רק דופק על הדלת אלא כבר הכין לעצמו קפה במטבחון של המשרד – הדף הזה, המהודר ככל שיהיה, מתחיל להיראות קצת כמו מפה של העולם לפני גילוי אמריקה. אנחנו חיים בעידן שבו הכותרות המקצועיות שלנו משתנות מהר יותר מהפיד בטיקטוק. אם פעם "יציבות" הייתה מילת המפתח, היום המגייסים מחפשים משהו אחר לגמרי. הם לא מחפשים רק את מה שעשיתם, אלא את מי שאתם יכולים להפוך להיות. השאלה היא כבר לא "כמה שנות ניסיון יש לך בניהול פרויקטים?", אלא "איך השתמשת בכלים טכנולוגיים כדי לקצר תהליך של חודש לשבוע?". במכון "צומת דרכים", אנחנו פוגשים מדי יום אנשים מוכשרים להפליא שמרגישים שהם "תקועים" בתוך פורמט ישן. הם שולחים עשרות קבצים ולא מבינים למה התיבה נשארת ריקה. הבעיה היא לרוב לא בחוסר הניסיון, אלא בדרך שבה הסיפור מסופר. בעולם התעסוקה החדש, קורות החיים שלכם צריכים להפסיק להיות "רשימת מכולת" של עבר, ולהפוך להיות ה"טריילר" של העתיד שלכם. השינוי הגדול באמת הוא המעבר מ"כישורים קשיחים" (מה שלמדתם בקורס או בתואר) ל"כישורים רכים" (Soft Skills). בעולם שבו הבינה המלאכותית יכולה לכתוב קוד, לנתח נתונים ולעצב מצגות, הערך האנושי שלכם – היכולת לפתור בעיות מורכבות, האינטליגנציה הרגשית, הגמישות המחשבתית והיכולת ללמוד תוך כדי תנועה – הם אלו שבאמת מכריעים את הכף. אז איך נראה קובץ קורות חיים "עדכני"? הוא כזה שלא רק אומר "אני יודע לעבוד בצוות", אלא מדגים איך הובלתם שינוי בסביבה דינמית. הוא כזה שלא מפחד להודות בלמידה עצמית של כלים חדשים. הוא בעיקר כזה שמבין שהאבחון האמיתי שלכם לא נעשה רק לפי התעודות שעל הקיר, אלא לפי ה-DNA התעסוקתי הייחודי שלכם. לפעמים, כל מה שצריך זה מישהו שיסתכל על הדרך שעשיתם מזווית אחרת. מישהו שיעזור לכם לקלף את השכבות של "מה שצריך לכתוב" ולהגיע ל"מה שבאמת הופך אתכם לבלתי ניתנים להחלפה". כי בסופו של יום, גם בעידן של אלגוריתמים, ההחלטה הסופית תמיד מתקבלת על ידי בן אדם שמחפש מישהו שיפתור לו את הכאב הבא בארגון. העולם משתנה, וזה בסדר גמור לקחת רגע, לעצור, ולחשב מסלול מחדש. לא כדי להחליף את מי שאתם, אלא כדי לתת למי שאתם את הבמה הכי נכונה שיש.

הפוסט כשקורות החיים שלך פוגשים את העתיד: האם אתם עדיין מדברים ב"שפת האתמול"? הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> כשקורות החיים שלך פוגשים את העתיד: האם אתם עדיין מדברים ב"שפת האתמול"?

תעצמו עיניים לרגע ותחשבו על קורות החיים שלכם.

הם שם, בקובץ ה-PDF ששמור בתיקייה "עבודה 2024 final סופי באמת".

הם מספרים איפה למדתם, איפה עבדתם, ואולי אפילו מציינים שאתם "בעלי יחסי אנוש מעולים" ו"שליטה מלאה באופיס".

אבל הנה האמת המעט מטלטלת: בעולם שבו ה-AI כבר לא רק דופק על הדלת אלא כבר הכין לעצמו קפה במטבחון של המשרד – הדף הזה, המהודר ככל שיהיה, מתחיל להיראות קצת כמו מפה של העולם לפני גילוי אמריקה.

אנחנו חיים בעידן שבו הכותרות המקצועיות שלנו משתנות מהר יותר מהפיד בטיקטוק. אם פעם "יציבות" הייתה מילת המפתח, היום המגייסים מחפשים משהו אחר לגמרי.

הם לא מחפשים רק את מה שעשיתם, אלא את מי שאתם יכולים להפוך להיות. השאלה היא כבר לא "כמה שנות ניסיון יש לך בניהול פרויקטים?", אלא "איך השתמשת בכלים טכנולוגיים כדי לקצר תהליך של חודש לשבוע?".

במכון "צומת דרכים", אנחנו פוגשים מדי יום אנשים מוכשרים להפליא שמרגישים שהם "תקועים" בתוך פורמט ישן.

הם שולחים עשרות קבצים ולא מבינים למה התיבה נשארת ריקה. הבעיה היא לרוב לא בחוסר הניסיון, אלא בדרך שבה הסיפור מסופר.

בעולם התעסוקה החדש, קורות החיים שלכם צריכים להפסיק להיות "רשימת מכולת" של עבר, ולהפוך להיות ה"טריילר" של העתיד שלכם.

השינוי הגדול באמת הוא המעבר מ"כישורים קשיחים" (מה שלמדתם בקורס או בתואר) ל"כישורים רכים" (Soft Skills). בעולם שבו הבינה המלאכותית יכולה לכתוב קוד, לנתח נתונים ולעצב מצגות, הערך האנושי שלכם – היכולת לפתור בעיות מורכבות, האינטליגנציה הרגשית, הגמישות המחשבתית והיכולת ללמוד תוך כדי תנועה – הם אלו שבאמת מכריעים את הכף.

אז איך נראה קובץ קורות חיים "עדכני"?

הוא כזה שלא רק אומר "אני יודע לעבוד בצוות", אלא מדגים איך הובלתם שינוי בסביבה דינמית.

הוא כזה שלא מפחד להודות בלמידה עצמית של כלים חדשים.

הוא בעיקר כזה שמבין שהאבחון האמיתי שלכם לא נעשה רק לפי התעודות שעל הקיר, אלא לפי ה-DNA התעסוקתי הייחודי שלכם.

לפעמים, כל מה שצריך זה מישהו שיסתכל על הדרך שעשיתם מזווית אחרת. מישהו שיעזור לכם לקלף את השכבות של "מה שצריך לכתוב" ולהגיע ל"מה שבאמת הופך אתכם לבלתי ניתנים להחלפה".

כי בסופו של יום, גם בעידן של אלגוריתמים, ההחלטה הסופית תמיד מתקבלת על ידי בן אדם שמחפש מישהו שיפתור לו את הכאב הבא בארגון.

העולם משתנה, וזה בסדר גמור לקחת רגע, לעצור, ולחשב מסלול מחדש. לא כדי להחליף את מי שאתם, אלא כדי לתת למי שאתם את הבמה הכי נכונה שיש.

הפוסט כשקורות החיים שלך פוגשים את העתיד: האם אתם עדיין מדברים ב"שפת האתמול"? הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> ה-DNA המקצועי שלכם בעידן של שינוי https://crossway.co.il/2084-2/ Fri, 13 Feb 2026 08:34:49 +0000 https://crossway.co.il/?p=2084 ה-DNA המקצועי שלכם בעידן של שינוי מכירים את התחושה הזו ביום ראשון בבוקר? הרגע הזה שהשעון המעורר מצלצל, ואתם מרגישים סוג של משקולת קטנה על הלב. לא כי העבודה שלכם נוראית, אלא כי משהו שם פשוט… לא יושב בול. אתם עושים עבודה טובה, הבוס מרוצה, המשכורת נכנסת, אבל בפנים אתם שואלים את עצמכם: "זהו? זה מה שאני אמור לעשות ב-40 השנים הקרובות?". בעולם התעסוקה של 2026, השאלה הזו הפכה להיות הרבה יותר מורכבת. פעם הדרך הייתה ברורה: לומדים תואר, מוצאים עבודה, ומתקדמים באותו נתיב עד הפנסיה. היום? היום אנחנו חיים בעידן ה-AI, שבו מקצועות נולדים ונעלמים בקצב של סטורי באינסטגרם. פתאום כולם מדברים על "הסבה מקצועית", "גמישות תעסוקתית" ו"למידה לאורך החיים". אבל בתוך כל הרעש הזה, קל מאוד לאבד את המצפן הפנימי. האמת היא, שהבעיה היא לא חוסר באפשרויות – אלא עודף שלהן. כשכל דלת נראית פתוחה, קשה לדעת באיזו מהן כדאי להיכנס. וזה בדיוק המקום שבו אנחנו במכון צומת דרכים נכנסים לתמונה. אנחנו לא מאמינים ב"פס ייצור" של קריירות. אנחנו מאמינים שלכל אחד ואחת מכם יש DNA תעסוקתי ייחודי – שילוב של חוזקות מולדות, נטיות אופי וערכים אישיים שלא משתנים גם כשהטכנולוגיה סביבנו דוהרת. כשאנחנו עושים אבחון, אנחנו לא מחפשים רק "מה המקצוע שיתן לך הכי הרבה כסף", אלא איפה נמצאת נקודת המפגש בין הכישרון שלך לבין הסיפוק היומיומי. תחשבו על זה רגע: כמה פעמים ניסיתם להתאים את עצמכם לדרישות התפקיד, במקום למצוא תפקיד שמתאים אליכם? במפגשים שלנו, אנחנו משלבים כלים עמוקים כמו אבחון גרפולוגי ופסיכולוגי עם ראייה עדכנית של שוק העבודה. המטרה היא לא לתת לכם רק כותרת של תפקיד, אלא "מפת דרכים" אמיתית. כזו שתעזור לכם להבין איך הכישורים שלכם מתרגמים לעולם המחר, ואיך אתם יכולים לקום בבוקר עם חיוך, פשוט כי אתם נמצאים במקום שנכון לכם. בין אם אתם בצומת של בחירת לימודים, שוקלים שינוי כיוון באמצע החיים, או פשוט מרגישים שהגיע הזמן לדייק את המסלול – אתם לא חייבים לצעוד שם לבד. לפעמים, מבט אחד מבחוץ של מומחה שמזהה את הניצוץ שלכם, יכול לשנות את כל התמונה. כי בסוף, הקריירה שלכם היא לא רק הדרך להתפרנס. היא הדרך שלכם לבטא את מי שאתם.

הפוסט ה-DNA המקצועי שלכם בעידן של שינוי הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> ה-DNA המקצועי שלכם בעידן של שינוי

מכירים את התחושה הזו ביום ראשון בבוקר? הרגע הזה שהשעון המעורר מצלצל, ואתם מרגישים סוג של משקולת קטנה על הלב. לא כי העבודה שלכם נוראית, אלא כי משהו שם פשוט… לא יושב בול. אתם עושים עבודה טובה, הבוס מרוצה, המשכורת נכנסת, אבל בפנים אתם שואלים את עצמכם: "זהו? זה מה שאני אמור לעשות ב-40 השנים הקרובות?".

בעולם התעסוקה של 2026, השאלה הזו הפכה להיות הרבה יותר מורכבת. פעם הדרך הייתה ברורה: לומדים תואר, מוצאים עבודה, ומתקדמים באותו נתיב עד הפנסיה. היום? היום אנחנו חיים בעידן ה-AI, שבו מקצועות נולדים ונעלמים בקצב של סטורי באינסטגרם. פתאום כולם מדברים על "הסבה מקצועית", "גמישות תעסוקתית" ו"למידה לאורך החיים". אבל בתוך כל הרעש הזה, קל מאוד לאבד את המצפן הפנימי.

האמת היא, שהבעיה היא לא חוסר באפשרויות – אלא עודף שלהן. כשכל דלת נראית פתוחה, קשה לדעת באיזו מהן כדאי להיכנס. וזה בדיוק המקום שבו אנחנו במכון צומת דרכים נכנסים לתמונה.

אנחנו לא מאמינים ב"פס ייצור" של קריירות. אנחנו מאמינים שלכל אחד ואחת מכם יש DNA תעסוקתי ייחודי – שילוב של חוזקות מולדות, נטיות אופי וערכים אישיים שלא משתנים גם כשהטכנולוגיה סביבנו דוהרת. כשאנחנו עושים אבחון, אנחנו לא מחפשים רק "מה המקצוע שיתן לך הכי הרבה כסף", אלא איפה נמצאת נקודת המפגש בין הכישרון שלך לבין הסיפוק היומיומי.

תחשבו על זה רגע: כמה פעמים ניסיתם להתאים את עצמכם לדרישות התפקיד, במקום למצוא תפקיד שמתאים אליכם?

במפגשים שלנו, אנחנו משלבים כלים עמוקים כמו אבחון גרפולוגי ופסיכולוגי עם ראייה עדכנית של שוק העבודה. המטרה היא לא לתת לכם רק כותרת של תפקיד, אלא "מפת דרכים" אמיתית. כזו שתעזור לכם להבין איך הכישורים שלכם מתרגמים לעולם המחר, ואיך אתם יכולים לקום בבוקר עם חיוך, פשוט כי אתם נמצאים במקום שנכון לכם.

בין אם אתם בצומת של בחירת לימודים, שוקלים שינוי כיוון באמצע החיים, או פשוט מרגישים שהגיע הזמן לדייק את המסלול – אתם לא חייבים לצעוד שם לבד. לפעמים, מבט אחד מבחוץ של מומחה שמזהה את הניצוץ שלכם, יכול לשנות את כל התמונה.

כי בסוף, הקריירה שלכם היא לא רק הדרך להתפרנס. היא הדרך שלכם לבטא את מי שאתם.

הפוסט ה-DNA המקצועי שלכם בעידן של שינוי הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> הכוונה מקצועית – העלייה לפסגה https://crossway.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a1%d7%92%d7%94-2/ Tue, 03 Nov 2015 01:43:14 +0000 https://crossway.co.il/?p=380 שלום, שמי גבריאל רקח בן 27 וברצוני לספר קצת על התהליך שעברתי במטרה שאולי יעזור לבאים אחרי. לאחר שהשתחררתי מהצבא חיפשתי דרך לחיות את החיים בכבוד בלי לסחוט את עצמי, לא תואר לא פסיכומטרי… היה לי אנטי אמיתי לכל המערכת, הייתי בטוח שאמצא איזה "חור מזל" קטן בחיים, משהו בסגנון עובד מועצה או חלק מעסק קטן בלי יותר מידי אחראיות אך עם משכורת מכובדת. עברתי והתגלגלתי בין עבודות חובש טיולים, מסעדות, נהג אמבולנס אך כל עבודה נראתה לי ללא עתיד מקצועי, לא מספקת, קשה וללא אפשרות פיתוח עצמי. לא נהניתי לקום בבוקר כמו שאני מאמין שצריך להיות. בקיצור לא מצאתי את מקומי. בכל פעם כשרק שמעתי את המילים "תואר ראשון" עברה בי חלחלה ותגובתי המידית הייתה "על גופתי המתה". בשלב מסיים, לאחר שעזבתי את עבודתי כנהג אמבולנס, הרגשתי קצת אבוד לא מצאתי תחום שאני אוהב, שגם אוכל להתפרנס ממנו בכבוד ולאהוב אותו, וכך הגעתי ל"צומת דרכים". אמרתי בליבי סוף סוף!! גוף גדול מאורגן בעל ידע עצום על מקומות עבודה בשוק, בטוח שם יתנו לי עבודה טובה לחיים, משהו שאני לא מכיר, שאוכל לאהוב, להתפרנס, ושיהיה משמעותי. הייתי מוכן לפתוח עם עצמי דף חדש. אפילו הגעתי להחלטה שאני מוכן "להקריב" חצי שנה של איזה קורס או התמחות "לימודים". האבחון נשלח אלי בדואר מילאתי אותו שלחתי וחיכיתי בציפייה! הנה היום קרב ובא, החיים האמיתיים שלי מתחילים רק עוד קצת! ואז הגעתי לשיחה… בשיחה נפגשתי עם גברת חביבה וחייכנית ששמה תלמה והתחלנו לשוחח על נושא האבחון. היא שואלת ואני מגיב, ליבי פועם הנה עוד קצת אני מוצא את התחום שלי, עוד קצת והדלת לחיים כמו שאני רוצה נפתחת, והינה מגיע סוף השיחה ומגיעות ההמלצות… אני מקשיב, המלצה ועוד המלצה ועוד המלצה ותוך כדי פוסל אותן- זה תואר, זה תואר, זה תואר, זה לעוד 30 שנה ולא רלוונטי, והנה לבסוף משהו אחד קטן שאינו מצריך תואר, נחמה קטנה, "אילוף כלבים טיפוליים". כאשר נגמרת השיחה ליבי היה כבד, תמיד ידעתי, שמעתי זאת שוב ושוב מאוהביי אבל לא רציתי להשלים, רציתי להאמין שאני אוכל להסתדר בחיים בלי תואר…אמרתי תודה מנומסת ויצאתי לדרכי. לאחר כמה ימים הלכתי לבדוק את עניין האילוף והתברר לי שגם נושא זה אינו מתאים לי ואף הוא כולל לימודים ארוכים ויקרים. עבר יום, עבר שבוע, ולבסוף אותה אמת, אותו מבוי סתום שתמיד ברחתי ממנו. ואז הבנתי שפתחו לי את הדלת- השיחה עם תלמה גרמה לי להבין שלוותר זאת לא אופציה, וכנראה החיפושים אחר משהו שאולי קיים מבזבזים לי את זמני וגורמים לי לשקוע באכזבות. עכשיו הגיע הזמן לתת את הכל – כמה שנים של השקעה ומאמץ אבל שלבסוף יביא אותי אל המנוחה, כי אין דרך אחרת שמתאימה לי. ברגע שהחלטתי לפתוח את עצמי אל החיים החיים פתחו לי את עצמם בתמורה, מצאתי מכללה מעולה קרובה בנושא שאני רוצה, והפחד שלי ממגורים רחוקים ושכר דירה נעלם. בנוסף, גיליתי שהציונים שלי מבית הספר מעולים ולכן אין צורך בפסיכומטרי כלל, שזה היה אחד הפחדים הגדולים שהיו לי מהנושא, והדובדבן הוא שהתקבלתי להיות מורה מתרגל בכיתת אומץ – משהו שלא הייתי חולם עליו! כולל ניסיון וותק של משרד החינוך במקצוע שאני רוצה והם קיבלו אותי על אף על העובדה שאני סטודנט ולא יכול להגיע חלק גדול מהזמן… אז כיום אני עושה תואר ראשון בחינוך גופני, מלמד בבית ספר תלמידי כיתת אומץ ומכין אותם לבגרויות, תוך כדי אני פועל על מנת שיכירו בי כמורה של"ח, ובתכנון שלי תואר שני בייעוץ בתי ספר, ולימים פתיחת עסק אישי שעוסק ברפואת הנפש רפואת הגוף. לכן חייכו לעולם, אולי לא תמיד זה נכון אבל לפעמים גם כשלא שמים לב הוא מחייך אליכם… אני יכול להגיד כרגע שאני מאוד נהנה מהתחום בו בחרתי ומעיסוקי כמורה מתרגל. התואר קשה, הלימודים צפופים ויש עומס, אבל זה חלק מהחיים. זו רק העלייה לפסגה…ואני עוד אגיע. חוץ מלחייך ולהגיד תודה לא נותר לי עוד הרבה לעשות, אז תודה 🙂

הפוסט הכוונה מקצועית – העלייה לפסגה הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> שלום,
שמי גבריאל רקח בן 27 וברצוני לספר קצת על התהליך שעברתי במטרה שאולי יעזור לבאים אחרי.
לאחר שהשתחררתי מהצבא חיפשתי דרך לחיות את החיים בכבוד בלי לסחוט את עצמי, לא תואר לא פסיכומטרי… היה לי אנטי אמיתי לכל המערכת, הייתי בטוח שאמצא איזה "חור מזל" קטן בחיים, משהו בסגנון עובד מועצה או חלק מעסק קטן בלי יותר מידי אחראיות אך עם משכורת מכובדת.


עברתי והתגלגלתי בין עבודות חובש טיולים, מסעדות, נהג אמבולנס אך כל עבודה נראתה לי ללא עתיד מקצועי, לא מספקת, קשה וללא אפשרות פיתוח עצמי. לא נהניתי לקום בבוקר כמו שאני מאמין שצריך להיות. בקיצור לא מצאתי את מקומי. בכל פעם כשרק שמעתי את המילים "תואר ראשון" עברה בי חלחלה ותגובתי המידית הייתה "על גופתי המתה".

בשלב מסיים, לאחר שעזבתי את עבודתי כנהג אמבולנס, הרגשתי קצת אבוד לא מצאתי תחום שאני אוהב, שגם אוכל להתפרנס ממנו בכבוד ולאהוב אותו, וכך הגעתי ל"צומת דרכים". אמרתי בליבי סוף סוף!! גוף גדול מאורגן בעל ידע עצום על מקומות עבודה בשוק, בטוח שם יתנו לי עבודה טובה לחיים, משהו שאני לא מכיר, שאוכל לאהוב, להתפרנס, ושיהיה משמעותי.

הייתי מוכן לפתוח עם עצמי דף חדש. אפילו הגעתי להחלטה שאני מוכן "להקריב" חצי שנה של איזה קורס או התמחות "לימודים". האבחון נשלח אלי בדואר מילאתי אותו שלחתי וחיכיתי בציפייה! הנה היום קרב ובא, החיים האמיתיים שלי מתחילים רק עוד קצת! ואז הגעתי לשיחה…

בשיחה נפגשתי עם גברת חביבה וחייכנית ששמה תלמה והתחלנו לשוחח על נושא האבחון. היא שואלת ואני מגיב, ליבי פועם הנה עוד קצת אני מוצא את התחום שלי, עוד קצת והדלת לחיים כמו שאני רוצה נפתחת, והינה מגיע סוף השיחה ומגיעות ההמלצות…
אני מקשיב, המלצה ועוד המלצה ועוד המלצה ותוך כדי פוסל אותן- זה תואר, זה תואר, זה תואר, זה לעוד 30 שנה ולא רלוונטי, והנה לבסוף משהו אחד קטן שאינו מצריך תואר, נחמה קטנה, "אילוף כלבים טיפוליים". כאשר נגמרת השיחה ליבי היה כבד, תמיד ידעתי, שמעתי זאת שוב ושוב מאוהביי אבל לא רציתי להשלים, רציתי להאמין שאני אוכל להסתדר בחיים בלי תואר…אמרתי תודה מנומסת ויצאתי לדרכי.

לאחר כמה ימים הלכתי לבדוק את עניין האילוף והתברר לי שגם נושא זה אינו מתאים לי ואף הוא כולל לימודים ארוכים ויקרים. עבר יום, עבר שבוע, ולבסוף אותה אמת, אותו מבוי סתום שתמיד ברחתי ממנו.

ואז הבנתי שפתחו לי את הדלת-
השיחה עם תלמה גרמה לי להבין שלוותר זאת לא אופציה, וכנראה החיפושים אחר משהו שאולי קיים מבזבזים לי את זמני וגורמים לי לשקוע באכזבות. עכשיו הגיע הזמן לתת את הכל – כמה שנים של השקעה ומאמץ אבל שלבסוף יביא אותי אל המנוחה, כי אין דרך אחרת שמתאימה לי.

ברגע שהחלטתי לפתוח את עצמי אל החיים החיים פתחו לי את עצמם בתמורה, מצאתי מכללה מעולה קרובה בנושא שאני רוצה, והפחד שלי ממגורים רחוקים ושכר דירה נעלם. בנוסף, גיליתי שהציונים שלי מבית הספר מעולים ולכן אין צורך בפסיכומטרי כלל, שזה היה אחד הפחדים הגדולים שהיו לי מהנושא, והדובדבן הוא שהתקבלתי להיות מורה מתרגל בכיתת אומץ – משהו שלא הייתי חולם עליו! כולל ניסיון וותק של משרד החינוך במקצוע שאני רוצה והם קיבלו אותי על אף על העובדה שאני סטודנט ולא יכול להגיע חלק גדול מהזמן…

אז כיום אני עושה תואר ראשון בחינוך גופני, מלמד בבית ספר תלמידי כיתת אומץ ומכין אותם לבגרויות, תוך כדי אני פועל על מנת שיכירו בי כמורה של"ח, ובתכנון שלי תואר שני בייעוץ בתי ספר, ולימים פתיחת עסק אישי שעוסק ברפואת הנפש רפואת הגוף.
לכן חייכו לעולם, אולי לא תמיד זה נכון אבל לפעמים גם כשלא שמים לב הוא מחייך אליכם…

אני יכול להגיד כרגע שאני מאוד נהנה מהתחום בו בחרתי ומעיסוקי כמורה מתרגל. התואר קשה, הלימודים צפופים ויש עומס, אבל זה חלק מהחיים. זו רק העלייה לפסגה…ואני עוד אגיע.

חוץ מלחייך ולהגיד תודה לא נותר לי עוד הרבה לעשות, אז תודה 🙂

הפוסט הכוונה מקצועית – העלייה לפסגה הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> אימון לחיים https://crossway.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-2/ Tue, 03 Nov 2015 01:39:07 +0000 https://crossway.co.il/?p=377 תלמה, את מאמנת שמרשה לעצמה להגיד בישירות את מה שאת חושבת, מעשירה מתוך ידע רב וניסיון חיים עשיר ומלמד, שמקדם אותי מאוד ומאפשר לקצר את החקירות בנושאים מסוימים ומתן כלים נפלאים! היית אסרטיבית אתי במקומות החשובים ומאפשרת גמישות במקומות שעלולים ללחוץ מדי, או פחות רציניים לגבי. כמו כן, הצלחת לגלות לי את העוצמות שבי, ואת החוזקות והוקרת אותי על מה שיש בי. תלמה! את מאמנת נפלאה ומקצועית, בעלת ניסיון עשיר בנושאים הנוגעים אלי, מאוד. לא זוכר, אמירה, או ביטוי, או כל גישה שלך כלפי, אותה ראיתי בשלילה. אנא המשיכי, כמו שאת!!! דברים טובים וחזקים, מתעצמים בחיי, כתוצאה מהאימון וזאת אני מעריך ומוקיר (-: להמשך מוצלח ומעצים! בברכה ובהערכה רבה

הפוסט אימון לחיים הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> תלמה,
את מאמנת שמרשה לעצמה להגיד בישירות את מה שאת חושבת, מעשירה מתוך ידע רב וניסיון חיים עשיר ומלמד, שמקדם אותי מאוד ומאפשר לקצר את החקירות בנושאים מסוימים ומתן כלים נפלאים! היית אסרטיבית אתי במקומות החשובים ומאפשרת גמישות במקומות שעלולים ללחוץ מדי, או פחות רציניים לגבי.


כמו כן, הצלחת לגלות לי את העוצמות שבי, ואת החוזקות והוקרת אותי על מה שיש בי.
תלמה! את מאמנת נפלאה ומקצועית, בעלת ניסיון עשיר בנושאים הנוגעים אלי, מאוד.
לא זוכר, אמירה, או ביטוי, או כל גישה שלך כלפי, אותה ראיתי בשלילה.
אנא המשיכי, כמו שאת!!! דברים טובים וחזקים, מתעצמים בחיי, כתוצאה מהאימון וזאת אני מעריך ומוקיר (-:
להמשך מוצלח ומעצים!
בברכה ובהערכה רבה

הפוסט אימון לחיים הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> אימון לגמילה מעישון https://crossway.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f/ Fri, 08 May 2015 22:07:17 +0000 https://crossway.co.il/?p=147 אימון לגמילה מעישון מתאפשר כאימון אישי ואימון קבוצתי. כל אחד יכול לבחור את האופן המתאים לו ביותר. למה להפסיק לעשן? אנשים המחליטים להפסיק לעשן פונים לקבלת עזרה בסיבה אחת או יותר: הוכח מעל לכל ספק הקשר שבין עישון לבין מחלות, חלקן מוגדרות כמחלות שנגרמות כמעט באופן ישיר מעישון: סרטן הריאות, C.O.P.D – מחלת ריאות חסימתית כרונית, פגיעה ביכולת של הגוף לקבל השתלות (רופא שיניים אחראי לא מקיים השתלת שורש ללקוחות מעשנים מאחר והגוף דוחה את השתלים), מחלות כלי דם היקפיים, התקפי לב. כמו כן נמצאה השפעה על פוריות הגבר והאישה, קמטים מגיל צעיר סביב העיניים והפה, בעיות עור ועוד. היום, כאשר החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים נכנס לתוקפו, היחס אל המעשן הוא כאל יוצא דופן וקשה למצוא מקומות שבעבר עישנו בהם והיום אי אפשר לעשן בהם בלי לעבור על החוק. עלות הסיגריות גבוהה מאד וההוצאה הכלכלית משמעותית ככל שכמות הסיגריות שמעשנים עולה. אין ספק שהמודעות לנזקים של הסיגריה עלתה מאד והיום ניתן אף לראות באתרי היכרויות שונים קריטריון לבחירה: לא מעשן/לא מעשנת. למה כל כך קשה להיגמל מסיגריות? עישון סיגריות מכיל מספר מרכיבים: המרכיב המרכזי הוא התמכרות. הניקוטין הוא סם ממכר ולא בכדי הוא אחד הרכיבים שקיימים בכל סיגריה שהיא. חברות טבק דואגות להמצאות הסם על מנת לשמר את כמות המעשנים. עיקר חיצי הפרסומת מכוונים לצעירים מתוך תפיסה צינית שאורך החיים שיהיה למעשנים הצעירים יחליף את המעשנים הבוגרים שימותו כתוצאה מהעישון. הסיבה השנייה היא ההרגל: עישון הסיגריה הופך אצל המעשנים הקבועים לחלק מסדר היום. יש כאלו שהסיגריה שותפה לשתיית הקפה של הבוקר, יש שהיא חלק מהזמן שלאחר ארוחה טובה, חלק מפגישות חברתיות, במצבי לחץ, שעמום. אצל מעשנים רבים הפך העישון לדבר שנעשה באופן אוטומטי וללא מחשבה מודעת. סיבות נוספות הן האמונות שסיגלו לעצמם המעשנים: "הסיגריה עוזרת לי להתרכז", "הסיגריה היא החברה הכי טובה שלי", "כשאני מעשן אני נרגע"הסיגריה היא תירוץ לפסק זמן (מעבודה, משפה וכו'). יש מעשנים רבים שנגמלים ולאחר תקופה חוזרים לעשן, מדוע זה קורה?בעיקר עקב חוסר מודעות לכך שמספיקה סיגריה אחת כדי לחזור למצב שלפני הגמילה, ובגלל שהסיגריה חוקית וזמינה יותר.באלכוהול זה מאד ברור שאם הנגמל יגע אפילו בעוגה שיש בה רום הוא יחזור מיד לצרוך אותה כמות שצרך לפני הגמילה כנ"ל לגבי נרקומנים שנגמלו שיודעים שנגיעה קטנה בסם תחזיר אותם למצב שלפני הגמילה. בעישון המודעות יותר נמוכה. לא ברור לנגמלים ששאיפה אחת מסיגריה מחזירה את המצב הגופני של הצורך לעשן למצב שלפני הגמילה ולכן אחד הדברים שאנו עובדים בתהליך הגמילה הוא מניעת החזרה. איך התחלתי לאמן לגמילה מעישון?כמאמנת אישית היו מקרים שהתבקשתי על ידי המתאמנים לעזור להם להיגמל והם באמת נגמלו. אז החלטתי ללמוד את הנושא באופן יסודי ובשנת 2009 עברתי קורס למנחי גמילה מעישון באוניברסיטת באר-שבע. מאז אני מאמנת לגמילה מעישון, באופן אישי וכן מעבירה סדנאות לגמילה במסגרת השירות של קופות החולים השונות בארץ. עד היום נגמלו בסדנאות אלו מאות אנשים. מרכיבי הטיפול בתהליך הגמילה המתייחסים להיבטים השונים: הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים וההתנהגותיים, הטיפול בהתמכרות נעשה באמצעות תרופה התורמת להפחתה בצורך לעשן ומפחיתה את תסמיני הגמילה. התחומים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים מטופלים באמצעות שינוי ההרגלים ושבירת ההרגל, תמיכה אישית וחברתית, מניעת השמנה בעקבות הפסקת העישון וגיבוש דרכים למניעת חזרה לעישון.מחקרים מצביעים על כך ששילוב של סדנה ונטילת התרופה מבטיחים סיכויי הצלחה לטווח הרחוק  ולכן נכנסו התרופות לסל בתנאי של השתתפות בסדנת גמילה. מתוך דברים של מתאמנים לגמילה מעישון:חיה: התחלתי לעשן בהיותי בת 24, בבית ספר לאחיות כשלמדתי בבלינסון! היו חברה שעישנו, גם רופאים ואחיות ואפשר לומר שהסיבה שהתחלתי הייתה השפעה חברתית.לפני שהפסקתי הייתי מעשנת בממוצע קופסה ליום.ניסיתי כמה פעמים להפסיק לעשן ופעם אחת לפני תשע שנים הצלחתי לתקופה של שנתיים וחצי. חזרתי  לעשן כי קניתי סיגריות לילדים שלי וזה היה פשוט בבית. התחלתי מסיגריה אחת ומאד מהר חזרתי לעישון מלא. מיטל: התחלתי לעשן בגיל 14 מתוך סקרנות ולחץ חברתי. היינו כמה חברה שהיו מעשנים. את הסיגריות הייתי "מלווה" מההורים שלי שהיו קונים קרטון עם 50 קופסאות סיגריות טיים ופשוט הייתי לוקחת קופסה והם לא היו שמים לב. לפני שנגמלתי הייתי מעשנת קופסה אחת בשלושה ימים בערך, רוב העישון שלי היה על בסיס חברתי וכמעט לא עישנתי לבד. אף פעם לא עישנו בתוך הבית ולא ליד הילדים, אז באופן טבעי זה גרם לי לעשן פחות מאז שנולדו הילדים. למה הפסקתם לעשן?חיה: לאורך כל השנים ידעתי שזה לא בריא, לא אסטטי וכו'. רציתי להפסיק כי שנאתי את התלות וההתמכרות לסיגריה, ידעתי שתלמה עוסקת בזה והחלטתי לפנות אליה, כמובן שהיא מיד נרתמה למשימה, עזרה ותמכה. מיטל וירון (זוג נשוי שבא לגמילה פרטית כזוג): אני הפסקתי במהלך ההריונות עד שהילדים הגיעו לגיל שנתיים. חזרתי לעשן בגלל שהיו מעשנים סביבי, ירון והחברים עישנו והיה לי קשה לא לחזור לעשן כשההרגל עדיין היה קיים בראש. כבר המון זמן ששנינו רוצים להפסיק לעשן. הפעם הטריגר היה על רקע של הבטחה לאחד הילדים, ובעצם זה היה תנאי שהצבנו שאם הוא עושה משהו מסוים אנחנו מפסיקים לעשן. ספרו על תהליך הגמילה, מה עזר לכם להיגמל?חיה: הפסקתי לעשן לפני שנה ושבעה חודשים! מה שעזר לי היה הטיפול של תלמה וכוח רצון (מקווה שיישאר לעד) וגם הנכדים הקטנטנים שאומרים לי "סבתא לא בריא לעשן".המשפחה והנכדים מאד עודדו ותמכו. המודעות שעלתה בסדנה עזרה לי להבין יותר את התלות, כמה שזה טיפשי ולא מצדיק את הנזקים. אחרי לקיחת הכדורים תוך חודש הפסקתי לעשן בבת אחת. מיטל: מה שעזר לנו זה השיחות עם תלמה על הקשיים, הכלים שקיבלנו וכמובן השילוב של הכדורים. אני לאחר שבוע של נטילת הכדורים הרגשתי דחייה גדולה מהסיגריות עד מצב שלא יכולתי להריח את הריח ומאותה נקודה הפסקתי לעשן לגמרי. למה לדעתכם השיטה הזו עבדה כשאחרות נכשלו?חיה: הייתה החלטה חזקה שלי שאני רוצה להפסיק לעשן. התמיכה החמה והאוהבת של תלמה, ואני חושבת שגם הכדורים. מיטל: לדעתי זה השילוב המנצח של התמיכה הנפשית עם הכדורים וכמובן ההחלטה לעשות זאת יחד כזוג תרמה המון להצלחה. מה היה הקושי הגדול ביותר במהלך הגמילה?חיה: בעיקר הסיגריה עם הקפה. מיטל: בשבילי הקושי הוא כשאני נמצאת בחברה של מעשנים, לכן כשהתחלנו את הגמילה דיברנו עם החברים המעשנים שלנו וביקשנו מהם להתחשב ולא לעשן לידינו במהלך התקופה הראשונה של הגמילה. איך אתם מתמודדים עד עכשיו ללא הסיגריות?חיה: הכל נקי סביבי כולל אני. אין ריח, אני מרגישה חופשיה מתלות, 90% מהזמן אני לא חושבת על הסיגריה. לעיתים נדירות אני חושבת על הסיגריה, זה לא צורך אלא רק מחשבה, לא מתגעגעת, היא לא חסרה  לי ואני מקווה שזה ימשך ככה לכל החיים. מיטל: כבר חודשיים שאנחנו לא מעשנים,

הפוסט אימון לגמילה מעישון הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]>

אימון לגמילה מעישון מתאפשר כאימון אישי ואימון קבוצתי. כל אחד יכול לבחור את האופן המתאים לו ביותר.

למה להפסיק לעשן?

אנשים המחליטים להפסיק לעשן פונים לקבלת עזרה בסיבה אחת או יותר:

  1. הוכח מעל לכל ספק הקשר שבין עישון לבין מחלות, חלקן מוגדרות כמחלות שנגרמות כמעט באופן ישיר מעישון: סרטן הריאות, C.O.P.D – מחלת ריאות חסימתית כרונית, פגיעה ביכולת של הגוף לקבל השתלות (רופא שיניים אחראי לא מקיים השתלת שורש ללקוחות מעשנים מאחר והגוף דוחה את השתלים), מחלות כלי דם היקפיים, התקפי לב. כמו כן נמצאה השפעה על פוריות הגבר והאישה, קמטים מגיל צעיר סביב העיניים והפה, בעיות עור ועוד.
  2. היום, כאשר החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים נכנס לתוקפו, היחס אל המעשן הוא כאל יוצא דופן וקשה למצוא מקומות שבעבר עישנו בהם והיום אי אפשר לעשן בהם בלי לעבור על החוק.
  3. עלות הסיגריות גבוהה מאד וההוצאה הכלכלית משמעותית ככל שכמות הסיגריות שמעשנים עולה.
  4. אין ספק שהמודעות לנזקים של הסיגריה עלתה מאד והיום ניתן אף לראות באתרי היכרויות שונים קריטריון לבחירה: לא מעשן/לא מעשנת.

למה כל כך קשה להיגמל מסיגריות?

עישון סיגריות מכיל מספר מרכיבים: המרכיב המרכזי הוא התמכרות. הניקוטין הוא סם ממכר ולא בכדי הוא אחד הרכיבים שקיימים בכל סיגריה שהיא. חברות טבק דואגות להמצאות הסם על מנת לשמר את כמות המעשנים. עיקר חיצי הפרסומת מכוונים לצעירים מתוך תפיסה צינית שאורך החיים שיהיה למעשנים הצעירים יחליף את המעשנים הבוגרים שימותו כתוצאה מהעישון.

הסיבה השנייה היא ההרגל: עישון הסיגריה הופך אצל המעשנים הקבועים לחלק מסדר היום. יש כאלו שהסיגריה שותפה לשתיית הקפה של הבוקר, יש שהיא חלק מהזמן שלאחר ארוחה טובה, חלק מפגישות חברתיות, במצבי לחץ, שעמום. אצל מעשנים רבים הפך העישון לדבר שנעשה באופן אוטומטי וללא מחשבה מודעת.

סיבות נוספות הן האמונות שסיגלו לעצמם המעשנים: "הסיגריה עוזרת לי להתרכז", "הסיגריה היא החברה הכי טובה שלי", "כשאני מעשן אני נרגע"
הסיגריה היא תירוץ לפסק זמן (מעבודה, משפה וכו').

יש מעשנים רבים שנגמלים ולאחר תקופה חוזרים לעשן, מדוע זה קורה?
בעיקר עקב חוסר מודעות לכך שמספיקה סיגריה אחת כדי לחזור למצב שלפני הגמילה, ובגלל שהסיגריה חוקית וזמינה יותר.
באלכוהול זה מאד ברור שאם הנגמל יגע אפילו בעוגה שיש בה רום הוא יחזור מיד לצרוך אותה כמות שצרך לפני הגמילה כנ"ל לגבי נרקומנים שנגמלו שיודעים שנגיעה קטנה בסם תחזיר אותם למצב שלפני הגמילה. בעישון המודעות יותר נמוכה. לא ברור לנגמלים ששאיפה אחת מסיגריה מחזירה את המצב הגופני של הצורך לעשן למצב שלפני הגמילה ולכן אחד הדברים שאנו עובדים בתהליך הגמילה הוא מניעת החזרה.

איך התחלתי לאמן לגמילה מעישון?
כמאמנת אישית היו מקרים שהתבקשתי על ידי המתאמנים לעזור להם להיגמל והם באמת נגמלו. אז החלטתי ללמוד את הנושא באופן יסודי ובשנת 2009 עברתי קורס למנחי גמילה מעישון באוניברסיטת באר-שבע. מאז אני מאמנת לגמילה מעישון, באופן אישי וכן מעבירה סדנאות לגמילה במסגרת השירות של קופות החולים השונות בארץ. עד היום נגמלו בסדנאות אלו מאות אנשים.

מרכיבי הטיפול בתהליך הגמילה המתייחסים להיבטים השונים: הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים וההתנהגותיים, הטיפול בהתמכרות נעשה באמצעות תרופה התורמת להפחתה בצורך לעשן ומפחיתה את תסמיני הגמילה. התחומים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים מטופלים באמצעות שינוי ההרגלים ושבירת ההרגל, תמיכה אישית וחברתית, מניעת השמנה בעקבות הפסקת העישון וגיבוש דרכים למניעת חזרה לעישון.
מחקרים מצביעים על כך ששילוב של סדנה ונטילת התרופה מבטיחים סיכויי הצלחה לטווח הרחוק  ולכן נכנסו התרופות לסל בתנאי של השתתפות בסדנת גמילה.

מתוך דברים של מתאמנים לגמילה מעישון:
חיה: התחלתי לעשן בהיותי בת 24, בבית ספר לאחיות כשלמדתי בבלינסון! היו חברה שעישנו, גם רופאים ואחיות ואפשר לומר שהסיבה שהתחלתי הייתה השפעה חברתית.
לפני שהפסקתי הייתי מעשנת בממוצע קופסה ליום.
ניסיתי כמה פעמים להפסיק לעשן ופעם אחת לפני תשע שנים הצלחתי לתקופה של שנתיים וחצי. חזרתי  לעשן כי קניתי סיגריות לילדים שלי וזה היה פשוט בבית. התחלתי מסיגריה אחת ומאד מהר חזרתי לעישון מלא.

מיטל: התחלתי לעשן בגיל 14 מתוך סקרנות ולחץ חברתי. היינו כמה חברה שהיו מעשנים. את הסיגריות הייתי "מלווה" מההורים שלי שהיו קונים קרטון עם 50 קופסאות סיגריות טיים ופשוט הייתי לוקחת קופסה והם לא היו שמים לב. לפני שנגמלתי הייתי מעשנת קופסה אחת בשלושה ימים בערך, רוב העישון שלי היה על בסיס חברתי וכמעט לא עישנתי לבד. אף פעם לא עישנו בתוך הבית ולא ליד הילדים, אז באופן טבעי זה גרם לי לעשן פחות מאז שנולדו הילדים.

למה הפסקתם לעשן?
חיה: לאורך כל השנים ידעתי שזה לא בריא, לא אסטטי וכו'. רציתי להפסיק כי שנאתי את התלות וההתמכרות לסיגריה, ידעתי שתלמה עוסקת בזה והחלטתי לפנות אליה, כמובן שהיא מיד נרתמה למשימה, עזרה ותמכה.

מיטל וירון (זוג נשוי שבא לגמילה פרטית כזוג): אני הפסקתי במהלך ההריונות עד שהילדים הגיעו לגיל שנתיים. חזרתי לעשן בגלל שהיו מעשנים סביבי, ירון והחברים עישנו והיה לי קשה לא לחזור לעשן כשההרגל עדיין היה קיים בראש. כבר המון זמן ששנינו רוצים להפסיק לעשן. הפעם הטריגר היה על רקע של הבטחה לאחד הילדים, ובעצם זה היה תנאי שהצבנו שאם הוא עושה משהו מסוים אנחנו מפסיקים לעשן.

ספרו על תהליך הגמילה, מה עזר לכם להיגמל?
חיה: הפסקתי לעשן לפני שנה ושבעה חודשים! מה שעזר לי היה הטיפול של תלמה וכוח רצון (מקווה שיישאר לעד) וגם הנכדים הקטנטנים שאומרים לי "סבתא לא בריא לעשן".
המשפחה והנכדים מאד עודדו ותמכו. המודעות שעלתה בסדנה עזרה לי להבין יותר את התלות, כמה שזה טיפשי ולא מצדיק את הנזקים. אחרי לקיחת הכדורים תוך חודש הפסקתי לעשן בבת אחת.

מיטל: מה שעזר לנו זה השיחות עם תלמה על הקשיים, הכלים שקיבלנו וכמובן השילוב של הכדורים. אני לאחר שבוע של נטילת הכדורים הרגשתי דחייה גדולה מהסיגריות עד מצב שלא יכולתי להריח את הריח ומאותה נקודה הפסקתי לעשן לגמרי.

למה לדעתכם השיטה הזו עבדה כשאחרות נכשלו?
חיה: הייתה החלטה חזקה שלי שאני רוצה להפסיק לעשן. התמיכה החמה והאוהבת של תלמה, ואני חושבת שגם הכדורים.

מיטל: לדעתי זה השילוב המנצח של התמיכה הנפשית עם הכדורים וכמובן ההחלטה לעשות זאת יחד כזוג תרמה המון להצלחה.

מה היה הקושי הגדול ביותר במהלך הגמילה?
חיה: בעיקר הסיגריה עם הקפה.

מיטל: בשבילי הקושי הוא כשאני נמצאת בחברה של מעשנים, לכן כשהתחלנו את הגמילה דיברנו עם החברים המעשנים שלנו וביקשנו מהם להתחשב ולא לעשן לידינו במהלך התקופה הראשונה של הגמילה.

איך אתם מתמודדים עד עכשיו ללא הסיגריות?
חיה: הכל נקי סביבי כולל אני. אין ריח, אני מרגישה חופשיה מתלות, 90% מהזמן אני לא חושבת על הסיגריה. לעיתים נדירות אני חושבת על הסיגריה, זה לא צורך אלא רק מחשבה, לא מתגעגעת, היא לא חסרה  לי ואני מקווה שזה ימשך ככה לכל החיים.

מיטל: כבר חודשיים שאנחנו לא מעשנים, לי אין בעיה עם זה, יותר מזה קשה לי לתפוס שבכלל עישנתי ואני לא מבינה איך לא עשיתי את זה לפני כן.

אני רוצה להודות מקרב לב לתלמה שנתנה מעצמה באמת מתוך אמונה חזקה שנוכל להיגמל מההרגל המגונה הזה. אז תודה על הליווי, התמיכה והאמונה. אני בטוחה שבדרך זו או אחרת היינו נכנסים לתהליך הזה אבל ברור שעשינו החלטה נכונה לעשות את תהליך הגמילה איתה.

 

הפוסט אימון לגמילה מעישון הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> תנאים לאבחון גרפולוגי https://crossway.co.il/%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%90%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%92%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99/ Fri, 08 May 2015 21:57:36 +0000 https://crossway.co.il/?p=141 על מנת להפיק את המיטב מהאבחון הגרפולוגי חשוב להקפיד על התנאים הבאים: סביבת הכתיבה יש להקפיד על כתיבת הטקסט בעודכם יושבים על כסא וליד שולחן, ולא על הברכיים, שכיבה או בעמידה, בכדי להימנע מעיוותים בכתב היד. חשוב לבצע את האבחון במקום שקט, בלי הפרעות ברקע, העשויות להסיח את דעתכם מהאבחון. במידה ולאבחון מספר חלקים, יש לבצעם ברצף, אחד אחרי השני. אופן ביצוע האבחון יש לכתוב את כתב היד על דף נייר חלק, ללא שורות, בגודל A4. את הדף יש למלא בטקסט ספונטאני (ולא העתקה של טקסט או כתיבת שיר מוכר). יש להקפיד לבצע את האבחון בעט כדורי (ולא פיילוט). מומלץ לבחור בעט איתה נוחה לכם מלאכת הכתיבה. מתחת לדף עליו כותבים יש להניח מצע של 4 עמודים חלקים, לצורך אבחון לחץ הכתיבה. יש לחתום בסוף הטקסט את חתימתכם האישית. דגשים נוספים אם שפת האם שלכם אינה עברית, או שאתם דו לשוניים, חשוב להקפיד לצרף טקסט נוסף בשפת האם. אם מטרת האבחון היא לצורך ייעוץ אישי מעמיק, מומלץ לצרף לטפסי האבחון מספר כתבי יד מתקופות שונות בעבר, ולציין את גילכם בהתאם. הפרטים הבאים: גיל ומין הכותב, היד הכותבת, ליקויים פיזיים/ הפרעות קשב וריכוז/ דיסלקציה (במידה וקיימים) וכן כל מגבלה נוספת העשויה להשפיע על איכות כתב היד.

הפוסט תנאים לאבחון גרפולוגי הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]>

על מנת להפיק את המיטב מהאבחון הגרפולוגי חשוב להקפיד על התנאים הבאים:

סביבת הכתיבה

  1. יש להקפיד על כתיבת הטקסט בעודכם יושבים על כסא וליד שולחן, ולא על הברכיים, שכיבה או בעמידה, בכדי להימנע מעיוותים בכתב היד.
  2. חשוב לבצע את האבחון במקום שקט, בלי הפרעות ברקע, העשויות להסיח את דעתכם מהאבחון.
  3. במידה ולאבחון מספר חלקים, יש לבצעם ברצף, אחד אחרי השני.

אופן ביצוע האבחון

  1. יש לכתוב את כתב היד על דף נייר חלק, ללא שורות, בגודל A4.
  2. את הדף יש למלא בטקסט ספונטאני (ולא העתקה של טקסט או כתיבת שיר מוכר).
  3. יש להקפיד לבצע את האבחון בעט כדורי (ולא פיילוט). מומלץ לבחור בעט איתה נוחה לכם מלאכת הכתיבה.
  4. מתחת לדף עליו כותבים יש להניח מצע של 4 עמודים חלקים, לצורך אבחון לחץ הכתיבה.
  5. יש לחתום בסוף הטקסט את חתימתכם האישית.

דגשים נוספים

  1. אם שפת האם שלכם אינה עברית, או שאתם דו לשוניים, חשוב להקפיד לצרף טקסט נוסף בשפת האם.
  2. אם מטרת האבחון היא לצורך ייעוץ אישי מעמיק, מומלץ לצרף לטפסי האבחון מספר כתבי יד מתקופות שונות בעבר, ולציין את גילכם בהתאם.
  3. הפרטים הבאים: גיל ומין הכותב, היד הכותבת, ליקויים פיזיים/ הפרעות קשב וריכוז/ דיסלקציה (במידה וקיימים) וכן כל מגבלה נוספת העשויה להשפיע על איכות כתב היד.

הפוסט תנאים לאבחון גרפולוגי הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> האימון והמְגֱרוֹת של ציפור הנפש https://crossway.co.il/%d7%94%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%9e%d6%b0%d7%92%d6%b1%d7%a8%d7%95%d6%b9%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%a4%d7%a9/ Fri, 08 May 2015 21:54:46 +0000 https://crossway.co.il/?p=138 "עמוק עמוק בתוך הגוף שוכנת לה ציפור הנפש. איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת….ודאי גם תרצו לדעת ממה עשויה ציפור הנפש. אה, זה דווקא פשוט מאד: היא עשויה מגרות מגרות. מגרות אלה אי אפשר לפתוח סתם כך, כי כל מגרה נעולה במפתח המתאים רק לה! וציפור הנפש, היא היחידה היכולה לפתוח את מגירותיה… " (מיכל סנונית, "ציפור הנפש") פעמים רבות אני פוגשת אנשים אשר אינם מודעים או מתעלמים מציפור הנפש שבתוכם. אנשים אלו, כאשר נתקלו בקשיים, ייחסו אותם לתכונות שכביכול אין להם – "אנחנו לא מספיק חכמים", "לא מספיק חזקים/מסוגלים/ראויים", אבל לו רק הביטו פנימה לתוך ציפור הנפש שלהם, היו מגלים את מגרות העוצמות, הכישורים והתכונות, שלו פתחו אותן היו מאפשרות להם לממש את חלומותיהם. יש אנשים אשר ויתרו על חלומותיהם ועל הסיכוי לפרוץ ולמצות את עצמם. הם חיים בתחושה ש"איחרו את המועד", ש"כבר מאוחר מידי לחלום ולהגשים", ש"אלו הם החיים ואין מה לעשות". מגרות הנפש שלהם סגורות, הם אינם פותחים אותן עד שקשה להם לראות מי הם באמת ומי יכלו להיות ללא אמונות מגבילות אלו שלהם, וכך מוותרים על יכולתם לשנות את חייהם. לעיתים יש צורך בדמות חיצונית שתעודד אותם לפתוח את המגרות הסגורות, תלווה אותם בדרכם. דמות שתעודד לגילוי האפשרויות המגוונות העומדות בפניהם בדרכם להגשמת השאיפות אותן סגרו במגרה של "הבלתי ניתן למימוש". כאשר תיפתחנה המגרות, יחשפו בפניהם הכלים, העוצמות והיכולות למימוש והגשמת שאיפותיהם. אותה דמות – המאמן/ת האישי/ת- תראה להם שהמפתח למגרות נמצא בידיים שלהם, והם אלו היכולים להחליט מתי ואיזו מגרה לפתוח, לפרוש כנפיים ולממש את ייעודם. "…ומה שהכי חשוב – זה להאזין היטב לציפור. כי קורה שציפור הנפש קוראת לנו, ואנו לא שומעים. חבל. היא רוצה לספר לנו על עצמנו. היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגרות שבתוכה…." (מיכל סנונית, "ציפור הנפש") עוד על אימון לחיים​

הפוסט האימון והמְגֱרוֹת של ציפור הנפש הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]>

"עמוק עמוק בתוך הגוף שוכנת לה ציפור הנפש. איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת….ודאי גם תרצו לדעת ממה עשויה ציפור הנפש. אה, זה דווקא פשוט מאד: היא עשויה מגרות מגרות. מגרות אלה אי אפשר לפתוח סתם כך, כי כל מגרה נעולה במפתח המתאים רק לה! וציפור הנפש, היא היחידה היכולה לפתוח את מגירותיה… "
 (מיכל סנונית, "ציפור הנפש")

פעמים רבות אני פוגשת אנשים אשר אינם מודעים או מתעלמים מציפור הנפש שבתוכם. אנשים אלו, כאשר נתקלו בקשיים, ייחסו אותם לתכונות שכביכול אין להם – "אנחנו לא מספיק חכמים", "לא מספיק חזקים/מסוגלים/ראויים", אבל לו רק הביטו פנימה לתוך ציפור הנפש שלהם, היו מגלים את מגרות העוצמות, הכישורים והתכונות, שלו פתחו אותן היו מאפשרות להם לממש את חלומותיהם.

יש אנשים אשר ויתרו על חלומותיהם ועל הסיכוי לפרוץ ולמצות את עצמם. הם חיים בתחושה ש"איחרו את המועד", ש"כבר מאוחר מידי לחלום ולהגשים", ש"אלו הם החיים ואין מה לעשות". מגרות הנפש שלהם סגורות, הם אינם פותחים אותן עד שקשה להם לראות מי הם באמת ומי יכלו להיות ללא אמונות מגבילות אלו שלהם, וכך מוותרים על יכולתם לשנות את חייהם.

לעיתים יש צורך בדמות חיצונית שתעודד אותם לפתוח את המגרות הסגורות, תלווה אותם בדרכם. דמות שתעודד לגילוי האפשרויות המגוונות העומדות בפניהם בדרכם להגשמת השאיפות אותן סגרו במגרה של "הבלתי ניתן למימוש". כאשר תיפתחנה המגרות, יחשפו בפניהם הכלים, העוצמות והיכולות למימוש והגשמת שאיפותיהם. אותה דמות – המאמן/ת האישי/ת- תראה להם שהמפתח למגרות נמצא בידיים שלהם, והם אלו היכולים להחליט מתי ואיזו מגרה לפתוח, לפרוש כנפיים ולממש את ייעודם.

"…ומה שהכי חשוב – זה להאזין היטב לציפור. כי קורה שציפור הנפש קוראת לנו, ואנו לא שומעים. חבל. היא רוצה לספר לנו על עצמנו. היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגרות שבתוכה…."
 (מיכל סנונית, "ציפור הנפש")

עוד על אימון לחיים​

הפוסט האימון והמְגֱרוֹת של ציפור הנפש הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]> עקרונות מנחים בבחירת מקצוע https://crossway.co.il/%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2/ Fri, 08 May 2015 21:53:03 +0000 https://crossway.co.il/?p=134 אנשים רבים נקלעים לעבודה בדרך מקרה או בשל חוסר ברירה ובחירה. לעיתים מתברר להם שהם הגיעו למקום המתאים להם ביותר והם מממשים את עצמם ואת יכולותיהם וחלומותיהם. עם זאת, פעמים שאין זה המצב, ואנשים משיכים לעבוד באותו המקום, מתוך הרגל, בשל החשש לשנות, פחד מהלא נודע ועוד.אנשים שהתמקצעו בתחום עשויים להמשיך לעבוד בו מכוח האינרציה, על אף שכבר מזמן הגיעו למסקנה שזה לא באמת המקצוע המתאים להם. הקושי בסיטואציה זו הוא שככל שממשיכים 'לסחוב' ולעבוד בתחום שאנו לא אוהבים, מתמקצעים בו ומשתקעים במקום עבודה, כך סביר שיקשה עלינו לעזוב אותו, להבין שאנו צריכים שינוי ולקחת את הסיכון הכרוך בכך. לא מעט אנשים, המרגישים שהם זקוקים לשינוי בתחום עיסוקם, חוששים לקחת את הסיכון ולשנות ככל שהשנים חולפות. על מנת למנוע מקרים של בחירה בקריירה שאינה מתאימה לאישיות או השתקעות במקום עבודה שאינו באמת מתאים, אנו מביאים עקרונות מנחים העשויים לסייע כאשר  עומדים בפני בחירה או שינוי מקצוע. 1. סוף מעשה במחשבה תחילהבחירת מקצוע היא בחירה חשובה בחיים. מחקרים מראים שאדם שעוסק בתחום שהוא אוהב הינו אדם מצליח ומאושר יותר, החש שמממש את עצמו. לעומתו, מי שנקלע לתחום עיסוקו במקרה ואינו חש שממצה את יכולותיו, עלול להרגיש תסכול, מחנק וחוסר הנאה. לפיכך חשוב שלא להקל ראש בבחירת המקצוע. ויש להתייחס לכך כאל פרויקט חיים אמיתי- לבדוק, ללמוד את הנושא, ללמוד להכיר את עצמך ולהשקיע זמן ומחשבה בתהליך זה בכדי שתוכל למצוא את העבודה אליה תקום כל בוקר ברצון ושתמלא אותך סיפוק. 2. מהי סביבת העבודה המתאימה לך?לא פעם אנו נגררים לתוך תפקיד, מבלי שבדקנו אם אופי התפקיד מתאים לנו באמת. חשוב שתשאל את עצמך מספר שאלות: האם מתאים לך לעבוד עם אנשים או לבד? האם אתה צריך סביבת עבודה דינאמית או רגועה? האם אתה מסוגל לגלות סבלנות לתהליכים ממושכים או שאתה זקוק לתוצאות מידיות? האם אתה אוהב להיות במרכז הבמה או דווקא מאחורי הקלעים? האם ניחנת ביכולת רטורית ובעמידה מול קהל? איך הגישה שלך לילדים? ועוד פרמטרים רבים שעשויים לעזור לך בחירת המקצוע המתאים.לאחר הגדרת סביבת העבודה המתאימה לך באמת, יהיה לך קל יותר לפסול מקצועות שאינם מתאימים, ולהישאר עם אלו שעשויים להיות רלוונטיים. 3. להחליט מהסיבות הנכונותפעמים שאנו בוחרים מקצוע מהסיבות הלא נכונות; אחד ההורים חשב שזה מתאים לנו, או אולי הוא מנסה להגשים חלום שלו באמצעותנו, חבר טוב המליץ לנו, השכן ממול מצליח בו מאד או סתם שמענו עליו. לפעמים אף יש לנו חלום ילדות שמנחה אותנו, ובבגרותנו אנו לא מרשים לעצמנו להרפות ממנו, על אף שהוא כבר לא באמת מתאים. להתייעץ עם אנשים זה חשוב, אבל חשוב לא פחות להיזהר משמיעת דעות סובייקטיביות וקבלת ההחלטה על פיהן בלבד. לפני שאתה בוחר מקצוע, חשוב שתברר עם עצמך: האם בדקת לעומק על התחום בו אתה בוחר? קראת עליו? בחנת אם זה באמת מעניין אותך? האם זה מתאים לאופי שלך? האם אתה מקבל את ההחלטה מהסיבות הנכונות? ראשית אתה צריך להרשות לעצמך לחלום. לאחר מכן לבדוק עבור כל חלום את מידת הריאליות והרלוונטיות שלו לגביך, ורק אז לקבל החלטה בעצמך. אם אתה מתקשה בכך, אפשר לעבור תהליך של הכוונה מקצועית​ בעזרת אנשי מקצוע, ולעיתים אף נחוץ תהליך של אימון אישי כדי לחלץ את החלום והחזון האישי, או על מנת לקבל כלים וכוחות להוציא אותו מהכוח את הפועל. 4. לא על הכסף לבדוהרבה אנשים בודקים היכן יוכלו להשתכר משכורות גבוהות ועל פי זה בוחרים מה ללמוד. עם זאת, ניסיוננו מלמד שאם אדם לא חש סיפוק ממה שהוא עושה, הכסף לא מפצה על כך, והמשך העבודה במקצוע זה גובה בסופו של דבר את מחירה. לא פעם מגיעים אנשים לאבחון לאחר שעבדו תקופה ארוכה במקצוע מכניס, אך גילו שהם אינם מאושרים. אנחנו מאמינים שאם אתה נהנה ממה שאתה עושה, הסיכוי להצליח גדל משמעותית, לצד תחושת הסיפוק ומיצוי הפוטנציאל בחיים. 5. הצלחה והנאהבהמשך לסעיף הקודם, כמו שהכסף אינו הקריטריון היחידי, גם היכולת להצליח אינה המדד היחידי שקובע. יתכן שיש לך יכולות להצליח בתחום מסוים, אבל אתה לא אוהב תחום זה. כולנו יכולים לחשוב על מספר תחומים שאנו עשויים להצליח בהם, אך השאלה היא במה מתוכם אמצא את מקור ההנאה והסיפוק שלי. הכוונה מקצועית שבוחנת יכולות קוגניטיביות בלבד עשויה לפספס נקודה זו. לכן חשוב לבחון גם את הפן הרגשי באופייך והתאמתו לקריירה אותה אתה מחליט לטפח. 6. איך זה יהיה?אם אתה מתלבט בין מספר חלופות, נסה לדמיין את עצמך עושה את העבודה בפועל. התייעץ עם סטודנטים שלומדים את המקצוע ושמע מה דעתם עליו עכשיו, כאשר הם מכירים אותו לעומק . חפש אנשים שעובדים במקצוע ושמע מהם על אופי העבודה, שגרת היום שלהם, מה הם עושים בדיוק. קח בחשבון שגם דברים אלו שתשמע הינם סובייקטיביים, ולכן חלקם עשוי לתת ביקורת חיובית וחלקם האחר שלילית. לכן נסה לשאול שאלות שהתשובות עליהן עשויות להיות אובייקטיביות, כדוגמת: מה היקף שעות העבודה? מה עושים הלכה למעשה? באיזה מקומות עבודה ניתן להשתלב? למי כפופים? וכדומה. 7. להתפשר זה בסדרכשיוצאים למסע חיפוש המקצוע הנכסף, (בערך כמו בחיפוש בן/בת זוג), יש לנו בראש פנטזיות רבות לגבי תחום עיסוקנו. עם זאת, כשמתחילים לבדוק לעומק את התחומים מגלים נקודות תורפה, גם בתחומים שעונים ברובם על תחומי העניין שלנו ויכולותינו. חשוב לזכור שכל עיסוק, גם זה המרתק ביותר והמתאים לנו ולאופיינו, מלווה בוויתור על עיסוק אחר מעניין לא פחות, ולפיכך בחירה בו מהווה פשרה. חשוב לחפש את התחום שתהא בו מינימום של פשרה או מנגד מקסימום של תכונות המתאימות לך. נוסף על כך, חשוב לזכור- בחירת עיסוק היא לאו דווקא לכל החיים. בימינו מקובל לשנות קריירה לאחר מספר שנים של עיסוק בתחום אחד. כמו כן, אתה יכול לשקול להוסיף עיסוק נוסף, לצד עיסוק אחר קיים, כתחביב לשעות הפנאי, ולעיתים עשוי תחביב זה שלך להפוך לעיסוק המרכזי של המחר. 8. אף פעם לא מאוחרונסיים עם הדבר בו פתחנו. לא מעט אנשים מרגישים שהם זקוקים לשינוי בתחום עיסוקם אך חוששים לקחת את הסיכון ולשנות, חשש המתעצם ככל שחולפות השנים. ניסיוננו מראה שלא הגיל הוא הקובע במקרים אלו אם יתבצע השינוי אם לאו, אלא אופי האדם, מידת הביטחון העצמי שלו ועידוד ותמיכה של קרוביו בתהליך. אם האדם לא מוכן להשלים עם חוסר שביעות רצון ממקום עבודתו ואם יש לו תמיכה לשינוי זה מבית, גדלים הסיכויים שיפעל לבצע את השינוי, גם בגיל מבוגר, ובכך יאפשר לעצמו סיפוק ומימוש עצמי. בהצלחה.

הפוסט עקרונות מנחים בבחירת מקצוע הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]>

אנשים רבים נקלעים לעבודה בדרך מקרה או בשל חוסר ברירה ובחירה. לעיתים מתברר להם שהם הגיעו למקום המתאים להם ביותר והם מממשים את עצמם ואת יכולותיהם וחלומותיהם. עם זאת, פעמים שאין זה המצב, ואנשים משיכים לעבוד באותו המקום, מתוך הרגל, בשל החשש לשנות, פחד מהלא נודע ועוד.אנשים שהתמקצעו בתחום עשויים להמשיך לעבוד בו מכוח האינרציה, על אף שכבר מזמן הגיעו למסקנה שזה לא באמת המקצוע המתאים להם. הקושי בסיטואציה זו הוא שככל שממשיכים 'לסחוב' ולעבוד בתחום שאנו לא אוהבים, מתמקצעים בו ומשתקעים במקום עבודה, כך סביר שיקשה עלינו לעזוב אותו, להבין שאנו צריכים שינוי ולקחת את הסיכון הכרוך בכך.

לא מעט אנשים, המרגישים שהם זקוקים לשינוי בתחום עיסוקם, חוששים לקחת את הסיכון ולשנות ככל שהשנים חולפות.

על מנת למנוע מקרים של בחירה בקריירה שאינה מתאימה לאישיות או השתקעות במקום עבודה שאינו באמת מתאים, אנו מביאים עקרונות מנחים העשויים לסייע כאשר  עומדים בפני בחירה או שינוי מקצוע.

1. סוף מעשה במחשבה תחילה
בחירת מקצוע היא בחירה חשובה בחיים. מחקרים מראים שאדם שעוסק בתחום שהוא אוהב הינו אדם מצליח ומאושר יותר, החש שמממש את עצמו. לעומתו, מי שנקלע לתחום עיסוקו במקרה ואינו חש שממצה את יכולותיו, עלול להרגיש תסכול, מחנק וחוסר הנאה. לפיכך חשוב שלא להקל ראש בבחירת המקצוע. ויש להתייחס לכך כאל פרויקט חיים אמיתי- לבדוק, ללמוד את הנושא, ללמוד להכיר את עצמך ולהשקיע זמן ומחשבה בתהליך זה בכדי שתוכל למצוא את העבודה אליה תקום כל בוקר ברצון ושתמלא אותך סיפוק.

2. מהי סביבת העבודה המתאימה לך?
לא פעם אנו נגררים לתוך תפקיד, מבלי שבדקנו אם אופי התפקיד מתאים לנו באמת.

חשוב שתשאל את עצמך מספר שאלות: האם מתאים לך לעבוד עם אנשים או לבד? האם אתה צריך סביבת עבודה דינאמית או רגועה? האם אתה מסוגל לגלות סבלנות לתהליכים ממושכים או שאתה זקוק לתוצאות מידיות? האם אתה אוהב להיות במרכז הבמה או דווקא מאחורי הקלעים? האם ניחנת ביכולת רטורית ובעמידה מול קהל? איך הגישה שלך לילדים? ועוד פרמטרים רבים שעשויים לעזור לך בחירת המקצוע המתאים.
לאחר הגדרת סביבת העבודה המתאימה לך באמת, יהיה לך קל יותר לפסול מקצועות שאינם מתאימים, ולהישאר עם אלו שעשויים להיות רלוונטיים.

3. להחליט מהסיבות הנכונות
פעמים שאנו בוחרים מקצוע מהסיבות הלא נכונות; אחד ההורים חשב שזה מתאים לנו, או אולי הוא מנסה להגשים חלום שלו באמצעותנו, חבר טוב המליץ לנו, השכן ממול מצליח בו מאד או סתם שמענו עליו.

לפעמים אף יש לנו חלום ילדות שמנחה אותנו, ובבגרותנו אנו לא מרשים לעצמנו להרפות ממנו, על אף שהוא כבר לא באמת מתאים. להתייעץ עם אנשים זה חשוב, אבל חשוב לא פחות להיזהר משמיעת דעות סובייקטיביות וקבלת ההחלטה על פיהן בלבד.

לפני שאתה בוחר מקצוע, חשוב שתברר עם עצמך: האם בדקת לעומק על התחום בו אתה בוחר? קראת עליו? בחנת אם זה באמת מעניין אותך? האם זה מתאים לאופי שלך? האם אתה מקבל את ההחלטה מהסיבות הנכונות?

ראשית אתה צריך להרשות לעצמך לחלום. לאחר מכן לבדוק עבור כל חלום את מידת הריאליות והרלוונטיות שלו לגביך, ורק אז לקבל החלטה בעצמך. אם אתה מתקשה בכך, אפשר לעבור תהליך של הכוונה מקצועית​ בעזרת אנשי מקצוע, ולעיתים אף נחוץ תהליך של אימון אישי כדי לחלץ את החלום והחזון האישי, או על מנת לקבל כלים וכוחות להוציא אותו מהכוח את הפועל.

4. לא על הכסף לבדו
הרבה אנשים בודקים היכן יוכלו להשתכר משכורות גבוהות ועל פי זה בוחרים מה ללמוד. עם זאת, ניסיוננו מלמד שאם אדם לא חש סיפוק ממה שהוא עושה, הכסף לא מפצה על כך, והמשך העבודה במקצוע זה גובה בסופו של דבר את מחירה. לא פעם מגיעים אנשים לאבחון לאחר שעבדו תקופה ארוכה במקצוע מכניס, אך גילו שהם אינם מאושרים.

אנחנו מאמינים שאם אתה נהנה ממה שאתה עושה, הסיכוי להצליח גדל משמעותית, לצד תחושת הסיפוק ומיצוי הפוטנציאל בחיים.

5. הצלחה והנאה
בהמשך לסעיף הקודם, כמו שהכסף אינו הקריטריון היחידי, גם היכולת להצליח אינה המדד היחידי שקובע. יתכן שיש לך יכולות להצליח בתחום מסוים, אבל אתה לא אוהב תחום זה. כולנו יכולים לחשוב על מספר תחומים שאנו עשויים להצליח בהם, אך השאלה היא במה מתוכם אמצא את מקור ההנאה והסיפוק שלי. הכוונה מקצועית שבוחנת יכולות קוגניטיביות בלבד עשויה לפספס נקודה זו. לכן חשוב לבחון גם את הפן הרגשי באופייך והתאמתו לקריירה אותה אתה מחליט לטפח.

6. איך זה יהיה?
אם אתה מתלבט בין מספר חלופות, נסה לדמיין את עצמך עושה את העבודה בפועל.

התייעץ עם סטודנטים שלומדים את המקצוע ושמע מה דעתם עליו עכשיו, כאשר הם מכירים אותו לעומק .

חפש אנשים שעובדים במקצוע ושמע מהם על אופי העבודה, שגרת היום שלהם, מה הם עושים בדיוק. קח בחשבון שגם דברים אלו שתשמע הינם סובייקטיביים, ולכן חלקם עשוי לתת ביקורת חיובית וחלקם האחר שלילית. לכן נסה לשאול שאלות שהתשובות עליהן עשויות להיות אובייקטיביות, כדוגמת: מה היקף שעות העבודה? מה עושים הלכה למעשה? באיזה מקומות עבודה ניתן להשתלב? למי כפופים? וכדומה.

7. להתפשר זה בסדר
כשיוצאים למסע חיפוש המקצוע הנכסף, (בערך כמו בחיפוש בן/בת זוג), יש לנו בראש פנטזיות רבות לגבי תחום עיסוקנו. עם זאת, כשמתחילים לבדוק לעומק את התחומים מגלים נקודות תורפה, גם בתחומים שעונים ברובם על תחומי העניין שלנו ויכולותינו.

חשוב לזכור שכל עיסוק, גם זה המרתק ביותר והמתאים לנו ולאופיינו, מלווה בוויתור על עיסוק אחר מעניין לא פחות, ולפיכך בחירה בו מהווה פשרה. חשוב לחפש את התחום שתהא בו מינימום של פשרה או מנגד מקסימום של תכונות המתאימות לך. נוסף על כך, חשוב לזכור- בחירת עיסוק היא לאו דווקא לכל החיים. בימינו מקובל לשנות קריירה לאחר מספר שנים של עיסוק בתחום אחד.

כמו כן, אתה יכול לשקול להוסיף עיסוק נוסף, לצד עיסוק אחר קיים, כתחביב לשעות הפנאי, ולעיתים עשוי תחביב זה שלך להפוך לעיסוק המרכזי של המחר.

8. אף פעם לא מאוחר
ונסיים עם הדבר בו פתחנו. לא מעט אנשים מרגישים שהם זקוקים לשינוי בתחום עיסוקם אך חוששים לקחת את הסיכון ולשנות, חשש המתעצם ככל שחולפות השנים. ניסיוננו מראה שלא הגיל הוא הקובע במקרים אלו אם יתבצע השינוי אם לאו, אלא אופי האדם, מידת הביטחון העצמי שלו ועידוד ותמיכה של קרוביו בתהליך.

אם האדם לא מוכן להשלים עם חוסר שביעות רצון ממקום עבודתו ואם יש לו תמיכה לשינוי זה מבית, גדלים הסיכויים שיפעל לבצע את השינוי, גם בגיל מבוגר, ובכך יאפשר לעצמו סיפוק ומימוש עצמי.

בהצלחה.

הפוסט עקרונות מנחים בבחירת מקצוע הופיע לראשונה ב-מכון צומת דרכים.

]]>